לצד המחקרים הקליניים, העובדות המדעיות והמציאות בשטח, המצביעים על אלרגיה או על אי סבילות למזונות מסוימים, ישנה מערכת ענפה של אמונות והשערות המרכיבה את מערכת היחסים שלנו עם האוכל והאכילה. החלק המעניין ביותר אולי, הוא הולדתם של מכלול תסמינים פיזיים ברורים, הנקשרים למזונות מסוימים למרות שאין כל הוכחה לקיומו של קשר כזה.
כך הוא למשל הקשר בין מוצרי חלב לגרימת ליחה. האמונה הרווחת באוכלוסיה היא כי הקשר בין השניים הדוק וישיר, בעוד שמחקרית ומדעית מעולם לא הוכח קשר כזה. יתרה מזאת, בשנת 2005, פורסמה באחד מהעיתונים המדעיים לתזונה בארה"ב, סקירה מקיפה על הקשר בין צריכת חלב להיווצרות ליחה או אסתמה, ובין מסקנותיה אנשים המאמינים בקשר בין חלב לייצור מוגבר של חלב נוטים לדווח יותר על שינויים תחושתיים הקשורים לליחה לאחר שתיית חלב (כדוגמת קושי בבליעה, רצון להשתעל) על סימפטומים במערכת הנשימה כמ ושיעול עם ליחה, נזלת, אף סתום וכדומה, בהשוואה לאלו שאינם מאמינים בגישה זו.
באופן דומה, אנשים מדווחים על שלל תסמינים, הנולדים לכאורה מצריכת מזונות כאלה ואחרים, מבלי שהבדיקות מעלות ממצאים כלשהם התומכים בתחושותיהם אלה.
