מידע כללי
תסמונת המעי הרגיש (IBS) היא מחלת המעי הנפוצה ביותר ומהווה את ההפרעה השכיחה ביותר בין מחלות המעי הפונקציונאליות (ראה עלון מחלות פונקציונאליות).
התופעות המרכיבות את התסמונת כוללות כאב או עווית בטן מלווה בנפיחות ושינוי בפעולת המעיים של שלשול או עצירות. במשך שנים רבות נחשבה התסמונת לבעיה פסיכולוגית יותר מפיזיולוגית, אבל כיום הרפואה המודרנית למדה שהבעיה היא הפרעה בתפקוד של מערכת העיכול. למרבה המזל המעי רגיש בשונה ממחלת מעיים אורגניות, כמו קוליטיס כיבית ומחלת קרון, אינו מלווה בדלקת או בשינויים ברקמת המעי, ואינה מגדילה את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.
התסמונת שכיחה מאד, ומוערך כי 15% אחוז מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה זו ויתרה מזה היא נמצאת במקום גבוה כגורם לביקורים אצל רופא המשפחה ולאובדן ימי עבודה.
תלונות וסימנים
תסמיני המעי הרגיש הם אינם ספציפיים ומופיעים גם במחלות אחרות ומשתנים מאדם לאדם.
התסמינים הנפוצים ביותר הם:
- כאב בטן או עווית
- תחושת נפיחות
- ריבוי גזים
- שלשול או עצירות- לעיתים קרובות סובל החולה מאחת משתי התופעות ולעיתים משתיהן לסירוגין.
- צואה רירית
רבים מהחולים מפתחים תסמינים קלים בלבד ורק באחדים התלונות גורמות לסבל ממשי ולהפרעה תפקודית. במרבית החולים, תסמונת המעי הרגיש היא מצב כרוני, אך ייתכנו תקופות בהן עוצמת התסמינים חמורה ותקופות בהן היא נחלשת או שהתלונות נעלמות לגמרי.
במקרים כאשר התסמינים קשים ואינם מגיבים לטיפול המקובל הפגיעה בחולים היא משמעותית ומלווה בתפקוד היומיומי, אעז נדרשת גישה משולבת של המרפאה לאבחן ולטיפול.
סיבות
עדיין לא ידוע בדיוק מה גורם לתסמונת המעי הרגיש. אבל כיום החוקרים המייחסים את ההפרעה לשינויים במערכת העיכול כאי סבילות למזונות מסוימים, הרכב שונה של חיידקי המעי, הפרעה בתנועתיות המעי בשילוב של רגישות יתר של מערכת העצבים השולטת בפעילות המעי. יש גם עדויות שלמערכת העצבים המרכזית יש השפעה על תפקוד המעי הגס ולכן במצבי סטרס מלווים בהחמרה במחלה.
שכיחות המחלה בנשים גבוהה פי שניים או שלושה מאשר בגברים ונשים רבות סובלות מתסמינים קשים יותר סביב ימי הווסת. עובדה המרמזת שגם למערכת ההורמונאלית יש תפקיד בתפקוד מערכת העיכול.
גורמים שונים מעוררים את תסמיני המחלה ובכללם: סוגי מזונות שונים, תרופות ומצבים רגשיים. כך למשל, בחולים אחדים עלולה אכילת שוקולד, פירות, שתיית חלב או אלכוהול לגרום לכאב בטן, נפיחות ולשלשול. באחרים מתח נפשי, אפילו קל, עלול לגרום לעוויתות של המעי הגס. החולים בתסמונת המעי הרגיש מוצאים לעתים קרובות שעוצמת התסמינים נוטה להחמיר לאחר חשיפה לאירועים מלחיצים, כמו שינויים בשגרת היומיום או סטרס, אולם ראוי לציין כי מתח, גם אם הוא מחמיר את התסמינים, איננו גורם להם.
חשוב לציין שמחלות אורגניות יכולות לגרום לתסמינים דומים כמו: התקף חריף של שלשול זיהומי (גסטרואנטריטיס), שימוש באנטיביוטיקה הפוגע באוכלוסיית החיידקים הנורמאלית של המעי או שימוש בתרופות מסוימות יכול להיות מלווה בתלונות דומות. לעיתים החולה מתלונן על תלונות לאחר מזונות שונים כמו מוצרי חלב, מאכלים מתוקים או לאחר שימוש בממתיקים מלאכותיים ואז הבעיה אינה המעי הרגיש אלא יותר אי סבילות לסוכרים כמו: סוכר החלב (לקטוז), סוכר הפירות (פרוקטוז) וקסילוז.
כיצד להתכונן?
במרבית המקרים האבחנה מתבצעת ע"י התאמת התלונות לאבחנה. בדרך כלל יבקש הרופא לבצע בדיקות דם בכדי לשלול מחלות אורגניות.
במקרים בהם התלונות הינם חמורות ומחשידות לבעיה אורגנית כמו: ירידה במשקל, דימום או הקאה או במקרים בהם בדיקות המעבדה מעידות על ממצאים מחשידים כמו אנמיה (ממצאים המכונים דגלים אדומים) תתבקשו לבצע אנדוסקופיה של מערכת העיכול .
טיפול
הטיפול במחלה מבוסס על טיפול לתסמינים הספציפיים או ניסיון לאתר את גורמי המחלה ולטפל בהם. ניתן לחלק את הטיפול לתרופתי המטפל בתלונות וטיפול כוללני המנסה להתגבר על התלונות והסבל של החולה ע"י היפנוזה, טיפול קוגניטיבי או ע"י ביופידבק ובמקרים בהם יש קשר ישיר למזון גם ע"י ייעוץ תזונתי ע"י דיאטנית.
דיאטות מומלצות בתסמונת המעי הרגיש:
- Fodmap Diet- דיאטת פודמפ
- Elimination Diet – דיאטת האלימנציה
- Gluten Low Diet – דיאטת דלת גלוטן
