אי סבילות ללקטוז (Hypolactasia)

לקטוז הוא דו-סוכר המורכב ממולקולה אחת של גלוקוז ומולקולה אחת של גלקטוז ונמצא רק בחלב. לקטוז מתפרק למרכיביו על ידי האנזים לקטאז המופרש במעי הדק. ישנם אנשים להם חסר אנזים זה, דבר המוביל לחוסר יכולת לעכל ולספוג לקטוז.

מידע כללי

לקטוז הוא דו-סוכר המורכב ממולקולה אחת של גלוקוז (סוכר פשוט המהווה מקור חשוב של אנרגיה לגוף) ומולקולה אחת של גלקטוז (סוכר פשוט הנהפך לגלוקוז בכבד) ונמצא רק בחלב.

לקטוז מתפרק למרכיביו על ידי האנזים לקטאז המופרש במעי הדק. ישנם אנשים להם חסר אנזים זה, דבר המוביל לחוסר יכולת לעכל ולספוג לקטוז. זהו בדרך כלל פגם תורשתי המכונה אי-סבילות ללקטוז או חסר בלקטאז.

צריכת חלב ומוצריו גורמת למטופלים הסובלים מבעיה זו בחילה, שלשול, גזים ועוויתות בטן.

תלונות וסימנים

הסימפטומים הנפוצים הם בחילה, שלשול, גזים ועוויתות בטן.

חומרת התסמינים משתנה ממטופל למטופל והם מופיעים בדרך כלל בפרק הזמן שבין חצי שעה לשעתיים לאחר צריכת הלקטוז.

סיבות

ברוב המקרים אי סבילות ללקטוז מתפתחת עם השנים, בדרך כלל אחרי גיל שנתיים.

כמו כן, אי סבילות ללקטוז עשויה להיגרם כתוצאה ממחלות מערכת העיכול השונות המאופיינות בפגיעה ברירית המעי הדק בה מיוצר הלקטוז.

כתוצאה מפגיעה זו עשויה להיגרם ירידה בכמות הלקטאז המיוצר. במקרים נדירים חוסר יכולת הגוף לייצר לקטאז היא פגם מולד.

כיצד להתכונן?

קיימות שלוש בדיקות נפוצות לאבחון התופעה:

בדיקת סבילות ללקטוז- מטרת בדיקה זו היא למדוד את יכולתו של הנבדק לעכל לקטוז. במהלך בדיקה זו שותה המטופל נוזל המכיל לקטוז וזאת לאחר צום. לאחר שתיית הנוזל נלקחות מהמטופל דגימות דם למטרת מדידת רמת הגלוקוז. כאמור, אצל אדם בריא הלקטוז מפורק לגלוקוז ולגלקטוז. אם הלקטוז אינו מתפרק באופן מלא לא תהיה עלייה ברמת הגלוקוז בדם, דבר המאשר אבחנה של אי-סבילות ללקטוז.

בדיקת מימן בנשימה- מטרת בדירה זו היא לבדוק האם ישנה בעיה בעיכול לקטוז עלידי מדידת כמות המימן בגופו של הנבדק. באופן טבעי מכילה נשימתו של האדם כמות קטנה של מימן. אצל אדם בעל אי סבילות ללקטוז תכיל נשימתו כמות גדולה של מימן. הסיבה היא שכאשר יש לקטוז לא-מעוכל במעי הגס, הוא תוסס בשל נוכחותם של חיידקים במעי הגס, ובתהליך התסיסה נוצרים גזים וביניהם מימן. המימן נספג מן המעיים ונישא דרך זרם הדם אל הריאות, שם הוא נפלט מן הגוף בנשיפה.

בדיקת חומציות הצואה- לקטוז לא מעוכל שתסס במעי הגס מייצר חומצת חלב וחומצות שומניות שאותן ניתן לאתר בדגימת צואה. כמו-כן, אי ספיגת הלקטוז במעיים גורם להופעת גלוקוזה בצואה.

טיפול

לא קיים טיפול המעודד יצירה של האנזים לקטאז בגוף אולם ניתן להקטין את התסמינים על ידי טיפול תרופתי וטיפול תזונתי.

הטיפול התזונתי כולל דיאטה המגבילה את צריכת המוצרים בעלי הלקטוז.

טיפול תרופתי פירושו נטילת תוסף של האנזים לקטאז והוא ניתן במקרים בהם מופיעה תגובה גם לכמויות קטנות של לקטוז, או במקרים שמסיבה כלשהי קשה להגביל את התפריט למוצרים נטולי לקטוז.

ניתן כיום לרכוש תוסף זה גם ללא מרשם רופא.

סגנון חיים

אכילת מוצרי חלב המכילים מעט לקטוז: קיימים מוצרי חלב המכילים כמויות קטנות מאד של לקטוז באופן טבעי, למשל גבינות בשלות כמו גבינה צהובה ובולגרית (עד 0.2% לקטוז) וקוטג' (עד 1.5% לקטוז). בנוסף קיימים מוצרי חלב, כמו חלב דל לקטוז, להם הוסף לקטאז בתהליך הייצור, כך שהם כמעט ואינם מכילים לקטוז.

אכילת מוצרי חלב בכמות קטנה במשך היום: לחלק את צריכת החלב ומוצריו למנות קטנות, לעיתים תכופות במשך היום. למשל לשתות 1/4 – ½ כוס חלב מספר פעמים במשך היום.

אכילת מוצרי חלב בשילוב מזונות נוספים בארוחה: כדאי לשלב את מוצרי החלב הארוחות. אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז מה שמקל על עיכולו במערכת העיכול. למשל לחם עם גבינה או חלב עם דגנים.

שימוש בתוספת לקטאז: לפני אכילת מוצרי החלב ניתן להיעזר בתוספת לקטאז בנוזל או בטבליות.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​