מידע כללי
הליקובקטר פילורי הוא חיידק, היוצר בגוף החי מושבות ברובד העמוק של רירית הקיבה והתריסריון, ומחליש את עמידות הקיבה לסביבתה החומצית. רוב האנשים עם הליקובטר לעולם לא יחוו סימפטומים ולעולם לא יפתחו סיבוכים. אחרים לעומתם יחוו תסמינים ואף עלולים לפתח סיבוכים. בשני המקרים הליקובקטר יכול להביא לסיבוכים קשים כמו כיבים וסרטן הקיבה.
תלונות וסימנים
כאשר מופיעים תסמינים הם כוללים:
- כאב או תחושת שריפה בבטן
- בחילה
- הקאה
- גיהוקים
- נפיחות
- אבדן משקל
יש לגשת לרופא אם התסמינים לא עוברים ומדאיגים.
בנוסף, יש לראות רופא במקרים הבאים:
- כאב הבטן חמור ונמשך לאורך זמן
- קשיי בליעה
- דם בצואה או צואה שחורה
- הקאה דמית או הקאה שחורה
סיבות
בראש ובראשונה, הליקובקטר עובר מאדם לאדם באמצעות מגע ישיר עם רוק או חומר צואתי.
כמו כן, הליקובטר יכול להגיע גם ממים מזוהמים.
הבקטריה נכנסת לגוף דרך הפה ועוברת במערכת העיכול. הקיבה וחומצות הקיבה הן סביבה עוינת לרוב הבקטריות, אך ההליקובקטר יכול לשרוד בהן.
גורמי סיכון
אנשים רבים חולים בהליקובקטר כאשר הם ילדים. אך הופעת הליקובקטר בגיל מבוגר יותר היא תופעה פחות נפוצה. גורמי סיכון להליקובקטר קשורים לתנאי מחייה בילדות והם כוללים:
- מחייה בבית צפוף עם אנשים רבים
- מחייה מבלי אספקת מים חמים סדירה
- מחייה במדינות מתפתחות בהן קיימת צפיפות ותנאים לא סניטריים מעלה את הסיכון לחלות בהליקובקטר
- שהייה בקרבת אדם החולה בהליקובקטר
בירור רפואי
על מנת לאבחן הליקובקטר ימליץ הרופא לבצע את הבדיקות הבאות:
בדיקות דם
בדיקת צואה
גסטרוסקופיה
הבדיקה המדויקת ביותר היא מבחן אוריאז (Urea Breath Test). זהו תבחין נשיפה לא פולשני, המבוסס על תכונתו של החיידק לפרק את החומר הכימי שתנן (באנגלית אוריאה) לאמוניה ופחמן דו חמצני, המייצרים יחד מרבץ נוח לחיידק להתקיים בו. בבדיקה מקבל הנבדק את החומר שתנן, ואם בנשיפה נצפים סימנים לפרוקו, זהו סימן להימצאותו של הליקובקטר בקיבה.
כיצד להתכונן?
לפני מבחן אוריאז יש להיות בצום במשך 8 שעות, כולל שתייה ועישון.
יש לעצור טיפול אנטיביוטי, במידה וקיים כזה, כחודש לפני הבדיקה. במידה ואותר בעבר החיידק וניתן טיפול אנטיביוטי, גם אז יש להמתין חודש לפני בדיקת יעילות הטיפול.
כמו כן, יש לעצור כל טיפול נוגד חומצה מסוג PPI (לוסק, אומפרדקס, לנטון, לנסו, קונטרולוק, נקסיום, דקסילנט וכדומה) לפחות שבועיים לפני הבדיקה. נוגדי חומצה כמו טאמס, מאלוקס, גביסקון, פמו, זנטק, זוטון וכדומה, ניתן להמשיך לקחת.
טיפול
תרופות לחיסול החיידק -כולל שילוב של מספר תרופות ביניהן אנטיביוטיקה למשך שבועיים.
תרופות להפחתת החומציות בקיבה יעזרו להגביר את השפעת האנטיביוטיקה, להקל על הסימפטומים ולקדם את תהליך ההחלמה.
לאחר הטיפול יבקש הרופא לעבור בדיקות כמו בדיקת נשיפה או בדיקת צואה כדי לוודא שהחיידק נעלם והטיפול הצליח.
את הבדיקה יש לבצע חודש לאחר סיום הטיפול. אם הבדיקות מראות שהטיפול לא הצליח, הרופא ימליץ על טיפול תרופתי שונה שכולל גם הוא אנטיביוטיקה.
