אימפדנס היא טכניקה חדשה שבאמצעותה ניתן לבדוק את תפקוד הוושט וההחזר הקיבתי-ושטי (רפלוקס). הטכניקה מבוססת על מדידת השינויים בהתנגדות החשמלית של הוושט בזמן מעבר של נוזל או גז דרכו. מדידה בו-זמנית של אימפדנס יחד עם pH בוושט מאפשרת זיהוי של כל אירועי הרפלוקס: חומצי ולא חומצי. הטכניקה של אימפדנס גרמה למהפכה באבחון רפלוקס, בכך שהיא מאפשרת מעקב ישיר אחרי הבולוס עד לפינויו מהוושט ולא רק מידע עקיף המתבסס על מדידת שינויים בחומציות.
מדידה בו-זמנית של אימפדנס עם מנומטריה של הוושט נותנת מידע על השינויים בלחץ בוושט עם מידע על הבולוס ותנועתו בתוך הוושט.
השימוש בטכניקה חדשה זו משפר מאוד את אמצעי האבחון של ריפלוקס והפרעות בתפקוד הוושט ומכוונת יותר טוב את הטיפול בסימפטומים הנובעים מהפרעות אלו.
מידע כללי
אימפדנס הוא מונח חשמלי המתאר את ההתנגדות למעבר זרם חילופין. Silney תיאר לראשונה בשנת 1992 שימוש בטכניקה של מדידת אימפדנס למעקב אחרי תנועה של תוכן בוושט.
מהלך וסיבוכים
המדידה נעשית על ידי צנתר דק המוכנס לוושט (ממוקם כמו הצנתר למדידת pH). לאורך הצנתר יש מספר אלקטרודות מתכת וביניהן חומר מבודד. בכל אלקטרודה זורם זרם חילופין חלש. המעגל החשמלי יכול להיסגר וזרם יעבור מאלקטרודה לאלקטרודה רק אם יהיה חומר מוליך בסביבת הצנתר. כאשר הצנתר נמצא בתוך ושט ריק במגע עם הרירית, יש מעט יונים המאפשרים מוליכות נמוכה (התנגדות גבוהה) כלומר אימפדנס גבוה בין האלקטרודות. כאשר נוזל המכיל יונים רבים, כגון מזון שנבלע או רפלוקס, עובר ליד הצנתר, המוליכות החשמלית היא גדולה והאימפדנס קטן (יורד).
