מידע כללי
עצירות הינה בעיה גסטרואנטרולוגית נפוצה. אנשים הסובלים מכך חווים לעיתים קשיים במהלך העברת הצואה ותהליך זה מלווה בכאבים ובמאמץ. למרבה המזל רוב מקרי העצירות הם זמניים. שינוי קל באורח החיים כמו פעילות גופנית ודיאטה עשירה בסיבים תזונתיים מקלים ומרגיעים את העצירות. ניתן לטפל בעצירות גם באמצעות כדורים משלשלים.
העצירות היא הפרעה שכיחה וסובלים ממנה כ- 20% מהאוכלוסייה הכללית. היא נפוצה יותר בגיל מבוגר ונפוצה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים וילדים. נשים בהריון סובלות יותר מעצירות בגלל שינויים הורמונליים.
גם בקרב אוכלוסייה הנוטלת תרופות כמו תרופות נגד כאבים השכיחות של בעיה זאת עולה באופן משמעותי.
תלונות וסימנים
- מספר היציאות בשבוע הוא פחות מ-3
- צואה קשה
- מאמץ מוגזם בזמן פעולת מעיים
- הרגשה של "חסימה רקטלית"
- הרגשה של חוסר התרוקנות לאחר פעולת מעיים
סיבות
במצב רגיל הצואה נדחפת במעי על ידי התכווצות שרירים. במעי הגס רוב המים והמלח המצויים בצואה מתערבבים ונספגים שוב בגלל שהם חיוניים לגוף. למרות זאת כאשר המעי סופג כמות גדולה של מים או אם התכווצות השרירים איטית, הצואה הופכת קשה ויבשה ועוברת במעי באיטיות רבה. זהו הגורם הראשי לעצירות. גורם נוסף לעצירות הוא כאשר שרירים בהם משתמשים בזמן תנועת מעיים אינם "מתואמים" כראוי. בעיה זו נקראת "אי תפקוד של רצפת האגן" והיא גורמת למאמץ בכל פעולת מעיים.
גורמים נוספים:
- התייבשות
- כמות לא מתאימה של סיבים בדיאטה
- חוסר תשומת לב להרגל פעילות מעיים או התעלמות כאשר יש פעולת מעיים
- מחסור בפעילות גופנית
- תסמונת המעי הרגיש
- שינוי באורח החיים או בשגרת החיים כמו הריון וזקנה
- מחלות כגון: שבץ, סכרת, מחלה בבלוטת התריס ופרקינסון
שימוש קבוע במשלשלים - "מעי עצל"-מצב שבו המעי הגס אינו מעביר את הצואה כראוי קדימה וגורם ליציאות לעיתים רחוקות ולנפיחות בטנית בין היציאות.
- תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן הגורמים לקושי בהתרוקנות-כדי להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן. אם סנכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות.
- מחלות-היצרות במעי הגס כתוצאה של מחלות גידולים במעי הגס,דיכאון, תת פעילות של בלוטת התריס ועוד.
- גוש צואה הגורם לחסימה מכנית
- שימוש התרופות-ידוע ששימוש בתרופות מסויימות גורם לעצירות: תרופות נוגדות דיכאון, תרופות משתנות להורדת לחץ דם, תוספי ברזל, תוספי סידן,נוגדי חומצה ועוד. אין זה אומר שאסור לקחת תרופות אלו אך צריך להיות מודעים לתופעת לוואי זו ולטפל בה בהתאם.
- בעיות במעי הגס והרקטום כמו דיברטיקולוזיס
- הפרעות הורמונאליות
- פיסורה אנאלית וטחורים
- אובדן של מלחי גוף כתוצאה מהקאה או שלשול
- פגיעות בחוט השדרה היכולות להשפיע על העצבים המובילים למעי
מהלך וסיבוכים
מי נמצא בקבוצת סיכון?
- אוכלוסייה מבוגרת
- אנשים שמרבים בישיבה
- אנשים שמרותקים למיטה
- מי שנמצא בדיאטת דלת סיבים
- אנשים הסובלים ממחסור בנוזלים
- אנשים הנוטלים תרופות כמו תרופות נרקוטיות ,תרופות ללחץ דם ומשככי כאבים.
- אנשים שעברו כימותרפיה
בירור רפואי
למרות שעצירות היא בעיה מטרידה היא לעיתים אינה רצינית.
אם המצב נמשך לאורך זמן ניתן לפתח סיבוכים שונים כגון:
- טחורים או פיסורה באנוס- כתוצאה מצואה קשה המותחת את שרירי הסוגר (שריר טבעתי)
- חסימה צואתית – כאשר נצבר גוש של צואה קשה שלא ניתן להוציא באמצעות פעולת מעיים אלא באמצעות ניתוח.
- צניחת רקטום כתוצאה מכמות קטנה של רקמה הנדחפת דרך האנוס- מצב שעלול להוביל להפרשת רירית מהאנוס.
- תסמונת המעי העצל- עלולה להופיע כאשר השימוש במשלשלים הוא קבוע. שימוש זה גרם למעי להיות תלוי במשלשלים על מנת לתפקד כראוי. משלשלים גורמים לבעיה נוספת והיא ספיגה מעטה של ויטמנים וחומרים מזינים אחרים וגורמים נזק למעי.
כיצד להתכונן?
למרות שעצירות יכולה להיות מטרידה היא אינה רצינית ברוב המקרים, ומרבית האנשים שסובלים ממנה אינם פונים לטיפול רפואי. לעומת זאת, עצירות כרונית עלולה להוביל לסיבוכים או להוות סימפטום למחלה רצינית יותר.
יש לגשת לרופא אם מופיעים אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:
- פעולות מעיים מתרחשות בהפרש של יותר משלושה ימים למרות שינוי בדיאטה ופעילות גופנית.
- כאב בטן עז
- דם המופיע בצואה
- עצירות המתחלפת לעיתים עם שלשול
- כאב ברקטום
- ירידה לא מוסברת במשקל
עצירות היא בעיה שלא נעים לדבר עליה במיוחד עם אדם זר. זכרו כי הרופא המתמחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה הוא מנוסה ומיומן וכדאי לעבוד על הפחתת המבוכה.
הכינו רשימה של כל התרופות שאתם לוקחים והבעיות הרפואיות שאתם סובלים מהן. אם הבעיה תורשתית, ספרו לו על כך.
אם יש לכם היסטוריה רפואית עם עצירות, שתפו אותו. ייתכן שיהיה צורך לערוך בדיקות מקיפות יותר.
למה לצפות מהפגישה עם הרופא?
כמו בכל פגישה עם רופא בשל בעיה רפואית, עליכם להבין את כל השאלות שתרצו לקבל עליהן תשובת, כולל בנודע לבדיקות אפשריות, סיכונים, מניעה ומיגע כללי אודות המחלה או ההפרעה ממנה אתם סובלים.
לעיתים ירצה הרופא לערוך בדיקות מקיפות שיראו לכם לא קשורות לעניין.
מכיוון שגופנו מתפקד כשתי וערב ותפקודי האיברים השונים קשורים זה בזה, בדיקות מסויימות יכולות לתת תמונה רחבה אודות תפקוד איברים שלכאורה אינם קשורים לבדיקה.
בירור ואבחון
בעזרת בדיקות ניתן לגלות בעיות כמו גידולים במעי הגס, פוליפים, שינויים במבנה המעי וחסימות מעיים:
בדיקה רקטלית- רופא מומחה מחדיר אצבע לאזור פי הטבעת. זוהי בדיקה פשוטה יחסית נותנת מידע ראשוני והיא בדרך כלל השלב הראשון בבירור הסיבה לעצירות.
קולונוסקופיה– בדיקה המתבצעת באמצעות מכשיר גמיש שבקצהו מצלמה. המכשיר מוחדר לרקטום כדי לבדוק את מבנה המעי הגס.
צילום המעי הגס- צילום רנטגן המדגים את מבנה המעי הגס.
בדיקה פיזיולוגית של תפקוד המעי הגס, הרקטום והאנוס שמטרתה לזהות הפרעות תפקודיות כגון:
- זמן מעבר של חלקיקים לאורך המעי
- רישום לחצים (מנומטריה) של הרקטום
- אולטראסאונד של הרקטום ורצפת האגן
- דפקוגרפיה-צילום של תהליך היציאה
טיפול
- הקפדה על הרכב המזון, הוספת סיבים למזון ושתייה רבה– ברוב המקרים טיפול זה בלבד משפר ולעיתים אף פותר את בעיית העצירות. מומלץ במידת הצורך להוסיף תוסף סיבים מסחרי לשימוש יום-יומי וקבוע.
- להקפיד לבצע פעילות גופנית סדירה
- להימנע מלהתאפק ולדחות את ההתרוקנות
- טיפול משוב (ביו-פידבק) הניתן במקרים בהם קיימת הפרעה בתפקוד השרירים השולטים סביב פי הטבעת.
- ניתוח המתבצע במקרים של גידולים, חסימות מעיים, דלקות שלא הגיבו לטיפול וסיבות אחרות הגורמות לפגיעה בתפקוד המעי.
מניעה
ברוב מקרי העצירות שינוי פשוט בדיאטה ובאורח חיים עוזרים להקל על הסימפטומים.
יש להתייעץ עם רופא ודיאטנית לגבי סוג הטיפול המומלץ:
- דיאטה עשירה בסיבים תזונתיים– דיאטה שכוללת לפחות 25-30 גרם סיבים כל יום עוזרת לגוף לייצר צואה רכה.
- פעילות גופנית– מעודדת פעולת מעיים
- שתייה מרובה של מים ונוזלים מסייעים לצואה רכה
- ישיבה ללא הפרעה ולמשך זמן בשירותים
- לא להתעלם מהדחף כאשר יש פעולת מעיים
- נטילת כדורים משלשלים
