מידע כללי
מחלה הקרוהן הינה מחלה הכרוכה בהתפתחות תהליכים דלקתיים בעיקר במעיים אך גם באיברים אחרים. ברוב המקרים חלקו הסופי של המעי הדק נגוע בדלקת. במקרה של השפעה על המעי הגס ועל הרקטום, עלולות להתפתח פיסטולות (נצרים) ומורסות באזור פי הטבעת.
מחלת קרוהן פוגעת במידה שווה בנשים ובגברים ודומה כי לעתים קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלה. לכ – 20% מן הסובלים ממחלה זו יש קרוב משפחה הסובל ממחלה דלקתית כלשהי של המעי. במרבית המקרים הקרבה היא ישירה (אח או אחות) ולעתים מדובר בהורה או בצאצא.
תלונות וסימנים
תסמיני המחלה הנפוצים הם כאב בטן (בדרך כלל בחלק הימני התחתון של הבטן), שלשול טורדני, חולשה כללית, אובדן משקל, ועיכוב התפתחות גופנית אצל מתבגרים.
סיבות
קיימות מספר השערות לגבי הגורמים למחלת קרוהן אולם אף לא אחת מהן הוכחה בוודאות. התיאוריה השכיחה ביותר גורסת כי גורם זר כלשהו, כגון נגיף או חיידק, משפיע על המערכת החיסונית של הגוף וגורם לתגובה דלקתית בדופן המעי.
למרות שקיימות עדויות רבות לכך שהסובלים ממחלה זו סובלים גם מהפרעות שונות של המערכת החיסונית, עדיין אין יודעים אם הבעיות במערכת החיסון הן הגורם למחלה או שמא הן נגרמות על-ידה.
כיצד להתכונן?
כאשר מתלונן אדם על כאב בטן כרוני, שלשולים, חום, ירידה במשקל ואנמיה, עולה החשד לקיומה של מחלת קרוהן. לצורך אבחנה מדויקת יבקש הרופא לקבל היסטוריה רפואית, וידאג לעריכת בדיקות גופניות מקיפות ובדיקה אנדוסקופית של החלחולת והמעי הגס. במידת הצורך, תוסר דגימת רקמה (ביופסיה) מדופן המעי הגס לבדיקה.
לעיתים ימליץ הרופא על בדיקות רנטגן של מערכת העיכול, כדי לקבוע את טיבה של המחלה ואת היקפה.
טיפול
טיפול במחלת קרוהן מבוסס בעיקר על נטילת תרופות. תסמיני המחלה נעלמים עם הטיפול אצל מרבית החולים. למרות זאת, יש לצפות להישנות המחלה בכל עת. ההתערבות הניתוחית מתבצעת לשם הקלת תסמינים כרוניים שלא הושפעו מן הטיפול התרופתי, וכדי לפתור סיבוכים של המחלה כגון חסימת מעיים, התנקבות המעיים, מורסות או דימום.
ניתן לסייע לטיפול במחלת הקרוהן באמצעות ניתוחים. אולם, הניתוח אינו יכול לרפא את המחלה. בדרך כלל נוטה הדלקת לחזור אל אזורי המעי הסמוכים לחלקים שהוסרו בניתוח. בשל כך, חשוב שהמטופל והרופא ישקלו בקפידה את היתרונות והסיכונים הגלומים בניתוח בהשוואה לאופני טיפול אחרים.
יש לזכור, בדרך כלל מרבית החולים במחלת קרוהן ממשיכים בחיים פעילים ורגילים. בין התקופות שבהן המחלה פעילה עשויים החולים להרגיש טוב וכמעט שלא לסבול מתסמינים כלשהם. למרות שיש לעתים צורך בטיפול רפואי מתמשך ואף באשפוז בבית החולים, הרי שמרבית המטופלים עובדים, מתחתנים, מקימים משפחות ומתפקדים בהצלחה בבית ובחברה.
