פרוקטוז, שמצוי באופן טבעי בפירות ודבש, נחשב בעבר כממתיק האידאלי, בעיקר לחולי סוכרת, כיוון שאינו מגרה הפרשת אינסולין (בניגוד לגלוקוז) ומעלה גלוקוז באופן מוגבל. אולם, כיום מסתמן כי צריכתו קשורה למגיפה ההשמנה והסוכרת מסוג 2. סירופ תירס עתיר פרוקטוז מכיל 42-55% פרוקטוז והשאר גלוקוז ולכן דומה בהרכבו לסוכרוז (סוכר השולחן). תעשיית המזון והמשקאות בארצות הברית משתמשת בסירופ תירס עתיר פרוקטוז. מחקרים בבני אדם הדגימו קשר בין צריכת פרוקטוז מופרזת והשמנה, סוכרת, יתר לחץ דם ורמות שומנים גבוהות בדם. כמובן שצריכת הפרוקטוז המופרזת בחברה המערבית נובעת מהסוכר המוסף למזון המעובד ולמשקאות המתוקים (ולא מאכילת פירות וירקות מופרזת כפי הנראה). למעשה, בארה"ב 80% מהפרוקטוז בדיאטה מקורו בסוכר מוסף ומשקאות מתוקים הנם המקור העיקרי לסוכר מוסף
